איך זה מרגיש להיות שייך לזן של הלא שייכים?

לפני כמה ימים, ככה במקרה הקשבתי לשיר everybody’s changing של Keane פתאום שמעתי את המילים. הרגשתי חום מתפשט בבטן והלב שלי חווה מעמד הר סיני קטן. המשפט הראשון שהדהד בי היה: “איך זה מרגיש להיות שייך לזן של הלא שייכים ?” פתאום, כל אותם רגעים שבהם הרגשתי “לא בדיוק” חזרו אליי. לא במקום שלי, לא כמו כולם, לא חלק מהזרם.

פעם, התחושות האלו גרמו לי להרגיש שמשהו בי לא בסדר. אבל היום כבר הבנתי שזה חלק ממני, ושזה אפילו מתנה. יש אנשים שבאים לעולם כדי לשנות קצב, כדי לשבש את הסדר הרגיל, ולגרום לנו לחשוב אחרת. לפעמים אנחנו השיבוש, ולפעמים אנחנו פוגשים אותו באדם אחר.

וזה מה שהשיר הזה הזכיר לי: החוויה הזו, של חוסר שייכות, היא לא בעיה, היא הזמנה. הזמנה להסתכל אחרת על עצמנו, על מערכות היחסים שלנו, ועל הדרך שאנחנו עוברים בעולם.

ואם בזוגיות עסקינן…

ישנו זוג שהכרתי ביניהם לפני כמה חודשים. היא אישה עצמאית ומלאת תשוקה, והוא אדם יותר רגוע, מסודר ומעט מופנם. בפגישות הראשונות שלהם היא אמרה לי שהוא “מקסים, אבל משהו שם אצלו לא יושב לה במקום.” הוא מצידו אמר לי: “אני מתפעל ממנה, אבל לפעמים היא מרגישה לי כמו סופה.”

הם כמעט ויתרו, אבל היה שם משהו שמנע מהם ללכת (אולי כי נתתי להם את המבט 🤨). הם החליטו לתת לזה סיכוי, לא לברוח מיד מהשוני אלא להתבונן בו. לאורך הזמן, היא גילתה שהוא מכניס יציבות וביטחון שהיא לא ידעה שהיא צריכה, והוא הבין שהסופה שבה היא דווקא זו שגורמת לו להרגיש חי ופחות כבול.

היום, כמה חודשים אחרי, הם מספרים לי שהם גילו איך להפוך את השוני הזה לכוח. הם לומדים אחד מהשנייה, והזוגיות שלהם לא מושלמת, אבל היא אמיתית ומלאת חיים.

השיבוש כהזדמנות לגדילה…

תחושת חוסר השייכות בזוגיות יכולה להרגיש כמו פער, משהו שמערער אותנו. אבל לפעמים, השיבוש הזה הוא הזמנה לצמוח.

– האם אנחנו מנסים בכוח להתאים את עצמנו או את האחר?

– האם אנחנו נותנים מקום לשוני, או מנסים להעלים אותו?

– ואולי דווקא האדם שמולנו מציע לנו דרך לגלות חלקים בעצמנו שעדיין לא הכרנו?

השוני לא תמיד עובר לנו בגרון, אבל כששני הצדדים מוכנים להחזיק אותו ולחקור אותו יחד, הוא יכול להפוך לקרקע פורייה לצמיחה אישית וזוגית.

לזכור מי אנחנו בתוך הקשר !

כמו שהשיר מזכיר לנו “לזכור את שמנו,” גם בזוגיות חשוב לזכור מי אנחנו. לפעמים, בתוך הרצון להרגיש שייכים, אנחנו מוותרים על עצמנו, משנים את הקול שלנו כדי להתאים את עצמנו לציפיות. אבל זוגיות טובה באמת לא מבקשת מאיתנו לוותר על עצמנו. היא מבקשת שנביא את עצמנו פנימה, שנחזיק את השוני ולא נבהל ממנו.

להיות שייך לזן של הלא שייכים – הבחירה שלנו

אז איך זה מרגיש להיות שייך לזן של הלא שייכים?

זה מרגיש מורכב. זה מרגיש כמו הליכה בשני עולמות. אבל זה גם המקום שבו קורים הדברים הכי אמיתיים.

בזוגיות, תחושת חוסר השייכות יכולה להיות רגע של מבחן. האם נברח, או נבחר להישאר, להחזיק את השוני ולתת לו לעצב אותנו ?

אותו זוג שסיפרתי עליו לימד אותי שיעור חשוב: השיבוש הוא לא טעות. הוא הזמנה. הזמנה לגלות את עצמנו מחדש, דרך המפגש עם האחר.

אז בפעם הבאה שתפגשו מישהו שמרגיש שונה מכם, אל תמהרו להסתובב וללכת. תעצרו. תסתכלו. כי אולי, רק אולי, השוני הזה הוא בדיוק מה שהלב שלכם חיפש כל הזמן.

ואם אתם מרגישים שתרצו לתת לזה צ’אנס, להסתכל על הדברים אחרת, ולקבל ליווי שיעזור לכם לראות את החיבורים שיכולים להיווצר מתוך השוני, אתם מוזמנים לפנות אליי. לפעמים, השיבוש הכי גדול הופך למתנת חיים.

צירפתי את השיר בתגובה הראשונה.

הפזמון של השיר – Everybody’s Changing (Keane)

‏So little time

‏Try to understand that I’m

‏Trying to make a move just to stay in the game

‏I try to stay awake and remember my name

‏But everybody’s changing and I don’t feel the same…

#אהבה#זוגיות#שיבוש#התפתחותאישית#לאכמוכולם#ליוויאישי#שייכות_בזוגיות#Everybody’sChanging #שדכנית#שדכניתבוטיק

צילום: איציק קנטי

שתפו את הפוסט: