דברים שלמדתי על אהבה:

הריק שפחדת ממנו הוא בעצם השפה של הכול !

כמה מילים על בדידות, געגוע, ואיך דווקא מהמקום הכי שקט, מתחיל סיפור אהבה

הרבה לפני שמגיע הדייט.

לפני ההודעה שמקפיצה את הלב,

לפני עפעוף ראשון והחלפת מבטים,

יש רגע.

שקט.

ריק.

וזה הרגע שמפחיד אותנו יותר מכול.

הריק הזה הוא לא סתם ריקנות.

הוא משהו אחר לגמרי.

הוא מרחב.

הוא קרקע בתולית לפני שהשדה נזרע.

הוא הנשימה לפני הצלילה.

וכמו שים צריך גאות וגם שפל,

גם הלב צריך תנועה וגם מנוחה.

לא כל שקט הוא בדידות.

לפעמים הוא התארגנות פנימית לקראת הגל הבא של החיים.

אני פוגשת כל כך הרבה אנשים שמפחדים מהריק הזה.

הם מספרים לי שהם עייפים מהחיפושים,

מותשים מהשתיקות שבין הדייטים,

שוקעים בשאלות של “למה זה לא קורה לי?”

אבל כשאנחנו מתבוננים יחד, מתגלה שם משהו אחר.

מתגלה שדווקא בתוך הריק, יש שפה.

והשפה הזאת לא מורכבת ממילים, אלא מתחושות:

געגוע קטן שמסמן מוכנות.

כאב ישן שדורש חמלה.

תקווה שעולה בשקט, רק כשמאיטים.

הריקנות היא לא חור, היא פתח.

וכשנותנים לה מקום, מקשיבים לה,

מגלים שהיא באה ללמד אותנו משהו על עצמנו:

על מה שבאמת חשוב לנו.

על מה שכבר לא מתאים.

ועל מה שאנחנו סוף סוף בשלים לקבל.

כמי שמלווה נשים וגברים במסע הזה, אני יכולה לומר בביטחון:

מי שלא בורח מהריק… פוגש אהבה אחרת.

בוגרת יותר.

שקטה.

כזאת שלא נולדת מתוך פחד, אלא מתוך רצון עמוק להיפתח מחדש.

אז אם את או אתה מרגישים קצת לבד,

לא בטוחים מה הלאה,

ומנסים להבין למה זה עדיין לא קורה,

תדעו שזה לא סימן שמשהו לא בסדר.

זה סימן שמשהו בפנים מתחיל להתרחש.

הדממה הזאת?

זו לא שתיקה מתוך ריקנות.

זו שפה.

השפה של הכול.

ואם תלמדו להקשיב לה

גם הלב יתחיל לדבר בה.

גלית פורמן | שדכנית בוטיק | לאנשים שמוכנים להקשיב לרגע לפני שהאהבה מגיעה