דברים שלמדתי על אהבה:
כנות רדיקלית – כמה אומץ צריך כדי להיות אני ?
כולנו יודעים לדבר יפה על אותנטיות, לכתוב פוסטים על “אני פשוט אני”,
אבל תכלס כולנו יודעים שרוב הזמן אנחנו בוחרים בקפידה איזה חלקים בעצמנו להוציא החוצה,
ואת המקומות שפחות נעים, אנחנו דוחפים עמוק, מחכים ל”עיתוי הנכון” (שכמעט אף פעם לא מגיע).
כנות רדיקלית?
זו כבר רמה אחרת של חיים.
זו בחירה יומיומית להפסיק לשחק את הגרסה המשופרת של עצמנו,
ולהתחיל להגיד את האמת. גם כשזה מביך, גם כשזה עלול לעלות לנו בקשר.
מה ההבדל בין “להיות אותנטי” לבין כנות רדיקלית?
אותנטיות זה לספר שהייתה תקופה לא פשוטה, שהרגשת תקוע.
כנות רדיקלית זה להגיד “אני אגיד לך משהו שלא תמיד קל לי לשים על השולחן… הייתה לי תקופה שלא עבדתי. התביישתי בזה. הרגשתי שאני לא מספיק, שאני מאכזב את עצמי ואת כולם. רק בדיעבד הבנתי כמה פחד ניהל אותי שם ומה אני באמת שווה גם בלי טייטל או תלוש משכורת. היום אני עובד, במקום אחר בחיים, אבל למדתי לא להגדיר את עצמי רק לפי מה שאני עושה.”
וזה ההבדל.
אותנטיות עוצרת במקום הנעים.
כנות רדיקלית הולכת עד הסוף , לא כדי לייצר דרמה, אלא כדי לייצר אמת.
אז איך עושים את זה ולא נשמעים מסכנים?
• מדברים על התהליך, לא מהרחמים לא “הייתי אפס שלא עבד”, אלא “עברתי תקופה, למדתי עליה, יצאתי ממנה אדם אחר”.
• לא מפחדים להישמע ‘כבדים’ כי בסוף, מה שבאמת כבד זה להיתקע חודשים בקשר לא נכון רק כי פחדנו להגיד מה עובר עלינו.
• מבינים שדווקא המקומות האלה מחברים. הם אלה שמייצרים חיבור, עומק, קירבה אמיתית.
דוגמא לדייט בלי כנות רדיקלית, התסריט המוכר:
• “מה את מחפשת?”
• “זורמת… נראה לאן זה יתגלגל.”
(בפנים היא כבר מדמיינת שמות לילדים).
הוא מחייך, היא מחייכת, הדייט נגמר בתחושת “נחמד… אבל לא עף לי הלב”.
דייט עם כנות רדיקלית – וזה נשמע ככה:
• “מה את מחפשת?”
• “תראה, אני במקום שמחפש חיבור אמיתי. זוגיות. אני לא אומרת שזה יקרה איתך, אבל אני לא במקום של ‘בוא נזרום’ יותר.”
ואז מגיע הרגע שמנקה את השולחן:
או שהוא אומר “גם אני שם” ופתאום יש שיחה, עומק, חיבור.
או שהוא אומר “האמת? אני עוד לא שם, מחפש משהו קליל”.
ואיזה מזל לכולם שזה נאמר עכשיו, לפני שכולם מסתבכים.
וזה בדיוק הכוח של כנות רדיקלית, גם כשהיא לא נגמרת בזוגיות
כי במקום להיגרר לתוך סיפור שלא מתאים, יש בהירות.
וזה שווה יותר מכל דייט נחמד שלא מוביל לשום מקום.
כנות רדיקלית היא לא להיות צודקים
היא להיות מדויקים. אנחנו לא מחפשים כאן מחיאות כפיים על האומץ,
מחפשים להרגיש שלמים עם עצמנו.
ומי שלא יודע להישאר אחרי ששמע אותנו באמת, כנראה לא האיש או האישה שלנו.
כל פעם שאנחנו מרשים לעצמנו לדבר אמת משהו בתוכנו גדל.
פתאום לא צריך לשחק, לא צריך לחשב מילים, נשאר רק הדבר הכי פשוט והכי נדיר …להיות.
האומץ להיות אני.
וזה כל מה שצריך כדי להתחיל אהבה אמיתית.
